תד"ה ושאינה. והן היו יודעים מדת התלם כו'. וברא"ש איתא כגון אם המענה מאה אמה. ואנכי גמרא ידענא וכמה מלא מענה מאה אמה תמורה ר"ד י"ג וע"ש. והנה מלת והדר לא ביארו לנו לפירושם. ולכאורה אתא לשיעור הרוחב ור"ל דקני באורך תלם וברוחב תלם כפול. ולפי' הרא"ש שכ' דקני לכל צד כשיעור אורך מלא המענה נראה דזהו המכוון במלת והדר דר"ל דזה השיעור הדר לכל צד ואולי דלזה כוונו גם התוס'. ובנ"י משמע דמפרש והדר שחוזר לאחוריו ואינו חורש הלאה כמש"כ התוס' דלא היו חורשים במענה א' כל אורך השדה:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 54b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה באגי מטמרי. שדות טמונים. כ"נ דצ"ל. ור"ל דבעליהם היו מטמינים א"ע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482