בן יהוידע על הוריות · דף 3b

אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. נראה לי בס"ד הטעם דמדתו יתברך לדון את העולם אחר הרוב וקיימא לן בעלמא 'רוב ככל' ולכן צִּבּוּר למפרע רוֹב צ' כלומר רוב צדיקים כי צד"י צדיק כמו שאמרו בגמרא דשבת בפרק הבונה (שבת קד.) והיינו אם יש רוב צדיקים אז יש להם דין צבור ולכן 'אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ' דאז אם המיעוט לא קיימו לא יצא מזה תקלה שיקטרגו עליהם להעניש העולם בעבור אותם המיעוט שלא קיימו אותה דהעולם נידון אחר רובו וכאלו כולם קיימו וכאלו כולם צדיקים ועל ידי כך אותם המיעוט ילקו ושאר הציבור וכללות העולם לא ילקו.

עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּדִין קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר כֻּלָּן. הא דתלה הקולר בצואר, נראה לפרש בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין ז.) לעולם יראה הדיין חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה מתחתיו, ולפי זה צריך שיהיה הדיין עיניו רואות למטה ולא למעלה ומי שתולין לו קולר בצוארו מוכרח שיהיו עיניו רואות למטה כי הקולר מכביד על ערפו ומרכין ראשו למטה לזה אמר עשרה שיושבין בדין צריכין לצייר בדעתם כאלו יש קולר תלוי בצואר כולן דאז ראשם ועיניהם מסתכלים למטה לראות כאלו חרב בין ירכותם וגיהנם פתוחה מתחתם.
ועוד נראה לי בס"ד ענין הקולר הזה דנקיט הכא דאמרו רבותינו ז"ל במדרש (בראשית רבא פרשה יג) אין קול אלא גשמים שנאמר תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ (תהלים מב, ח) גם אמרו רבותינו ז"ל בגמרא אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עוות הדין ולהפך בדין אמת חיים באים לעולם גם איתא באותיות דרבי עקיבה אין רי"ש אלא חולי ומכה שנאמר 'כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי' (ישעיה א, ה) נמצא העדר ומניעת הגשמים שהם מכונים בשם 'קול' וביאת החולי שמכונה בשם 'רי"ש' כל זה תלוי בצואר הדיינים שהם מסבבים העדר המטר שנקרא בשם קול וביאת החולי שרמוז באות ר' וצירוף שניהם הוא קוֹלָר שהוא קוֹל ר' וזהו שאמר עשרה שיושבים בדין צריכין לצייר ולחשוב בדעתם כי הנזק שיהיה בקול ר' שהוא עצירת הגשם וביאת החולי תלוי בצואר כולם כי הם המסבבים שתי נזקין אלו שהם צירוף קולר ואם ידונו אמת תהיה להפך שבזכותם ירד הגשם שהוא קול ויסתלק החולי שהוא ר'.
והא דנקיט עשרה נראה כי השלשה הם בית דין ואם כן כל היתר על שלשה כאלו ליתיה וכנטול דמי ולמה יצטרפו לענין העונש אך אם הם עשרה שיש צורך בשבעה היתרים בשביל השראת שכינה כי על ידם שכינתא שריא עלייהו להכי הקולר תלוי בצואר כולן כי כיון דהוצרכו השבעה להצטרף עם השלשה בשביל השראת שכינה יצטרפו גם לענין העונש שיהיה הקולר תלוי בצואר כולם ביחד בהשואה אחת.

מַייתֵי עֲשָׂרָה טַבָּחֵי. הא דבחר במספר עשרה, נראה לי בס"ד על פי מה שאמר הרב נ"ב ז"ל בשם חסד לאברהם דלכך היו מערבים בסימני הקטורת חלבנה שריחה רע עם עשרה סמנים טובים להורות כי כח רשע אחד יתבטל בעשרה צדיקים שיצטרף עמהם עיין שם, ולכן חש פן ח"ו ישגה ויתיר את האסור דנמצא כח איסור איכא בהוראה זו לכך מביא צירוף עשרה כדי שזכות העשרה יבטל כח האיסור אם ישנו באותה הוראה והיה כלא היה והוצרך לפרש ממתא מחסיא לומר שהיה מביא טבחי שהם חכמים דאפשר אלו טבחי דמתא מחסיא היו ידועים לכל שהם חכמים.