מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 13 · הלכה 2 · Segment 8

כרבי יודה דאמר הוקשו כו'. לאו כרבי יודה ממש קאמר דהא איהו ס"ל קטן תורם ואינו מקדיש אלא אליבא דמ"ד אינו תורם ומקדיש כדאמר ר' יוחנן לעיל אלא דבביכורי' ס"ל כר' יודה:

מהו שיביא פסח. ולא ס"ל האי דרש' איש למעוטי קטן אלא איש למעוטי אשה כדדריש בבבלי פ' האשה וכן משמע מהבבלי סוף פ' לולב הגזול דקאמר קטן יכול לאכול כזית שוחטין עליו את הפסח והיינו להמנו' עם שאר בני חבורה ואי מדאורייתא אימעיט אפילו עם בני חבורה נמי לא וכן פירש הכ"מ בפרק ב' מהלכות קרבן פסח לדעת הרמב"ם ז"ל שם דפסק כן:

כך אינו מביא מעשר בהמה. שאין הקטן מפריש כדפרישית בפנים דאילו ע"י אחר צריך לעשר וכן מוכח מהתו' שבת דף נ"ד גבי הא דקאמר תריסר אלפי עגלי הוה מעשר ר"א בן עזריה מעדרי' כל שתא ושתא שהקשו שם דהרי אין מעשר בהמה נוהג אחר החורבן ומסתמא בן י"ג שנה היה כשעישר וא"כ מאי קאמר בכל שתא ושתא דע"כ בשעת החורבן לא היה יותר כ"א בן י"ד או בן ט"ו כו' ותירצו שם לחד תירוצא דאפטרופוס הוה מעשר בקטנותו ועיין בתו' ריש פ"ט דבכורות שתירצו שם בענין אחר:

וקשיא דרב כהנא על דר' יודה. וכה"ג פריך שם לר' יוסי דקאמר משבא לעונת נדרים תרומתו תרומה דהיכי אתא גברא דרבנן כו' ומפרק לה הכי והכא פריך לרבי יהודא דאלימא ליה הקושיא טפי דקאמר סתם תרומתו תרומה דמשמע אפילו לא בא עדיין לעונת נדרים. אבל קשה דאמאי לא פריך אדר' יודה גופי' דאמר לעיל תורם ואינו מקדיש וא"כ לדידיה לא סמוך לאיש לאו דאורייתא ואמאי תורם ואפילו דאמרינן לרבי יודה אינו מקדיש עד שיגיע לעונת נדרים ומשהגיע מקדיש קשה למה תורם קודם שהגיע וצ"ל דס"ל לר' יודה דאינו מקדיש כלל דקרא מאת כל איש פרט לקטן מוקמי למעט הקדש ולא לתרומה כדפרישית לעיל בפנים דגזירת הכתוב הוא בהקדש אבל בטבל פוטר מד"ת: