לא כן תני ר' חייא אשתו של חרש כו'. ובתוספתא פ"ט לא מצאתי כן אלא ה"ג בת כהן פקחת שנשאת לישראל שוטה טובלת כו' וכן משמע מהבבלי דמוקי לה בסתם חרש דפוסל דקנייה בתקנתא דרבנן אבל שוטה לא תקינו ליה רבנן נישואין וגי' אחרת היה להש"ס הזה וסובר דהואיל מדאורייתא לאו בר קנין הוא כשוטה דמי ואינו פוסל. וצ"ל למאן דמוקי הכא בחרש יבם שהיא שומרת יבם לו וכדפרישית בפנים דאלת"ה קשיא הא היבם חרש מאכיל ואעפ"י דלא אכלה מעיקרא ללישנ' קמא ואליבא דרב בבבלי פ' הבא על יבמתו דף נ"ז וכן משמע הכא ריש פ"ו סוף הל' א' אליבא דר' יוחנן כמפורש שם ואפילו ללישנ' בתרא או כשמואל דהכא היכא דאכלה מעיקרא מיהת מאכיל יבם החרש וע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 7 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 958a34b6a6857362f4f78bff4cbb2d2ee7fe07f0425fa921fbbc8a21ae0bd7a5