כתניין שבלבנו. כלומר דהב"ד משביעין אותן על תנאי שבלבנו ועל דעתנו ולא על תנאי שבלבכם ולפיכך צריך נמי בשבועת הדיינין שיבינו אותה וכן א' בבבלי שבועות ריש פ"ו שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חזקה כתנאי שבלבינו הוא משביעו. כלומר אפילו מן הסתם שלא פירשו להם ודאי על תנאי שבלבינו הוא משביען ולמה הוא מתנה ומפרש להם כך:
מפני ההדיוטות. שלא לעשות היתר לעצמן ויאמרו יש תניין בשבועות כלו' שבלבם תנאי אחר על השבועה אבל באמת אין תנאים בשבועות ואפילו לא פירשי:
והא כתיב כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום. ואת אשר איננו וגו'. דאלמא שצריך לפרש להם לא על דעתכם כו':
מה שמע מינה. היכן שמענו זה מזה הפסוק:
הדורות הבאים אחרינו אין בלבם תניי. כלומר דלכך אמר משה ואת אשר איננו כמו הדורות הבאים אחרינו אין תנאי בלבם כך אין תנאי שבלבכם כלום דעל דעת המקום ועל דעתי אני משביע אתכם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f