קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' ואלו נאמרין בלשון הקודש. ולא אמרינן ניגמר מהנך דלעיל שנכתב ונסדר עליהן מצות דיבורים ואין צריך לאמרם בל' הקודש משום דבהני כתיב עיכובא:

מקרא ביכורים. שהיה קורא מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה:

וחליצה. יבמה אומרת מאן יבמי וגו' והוא אומר לא חפצתי לקחתה ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:

ברכות וקללות. שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:

ברכת כהנים. נשיאת כפים:

ברכת כהן גדול. ביום הכיפורי' אחר עבודת היום שלפני ולפנים היה קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:

ופרשת המלך. היא פרשת הקהל כדמפ' בסוף פירקין:

ופרשת עגלה ערופה. ידינו לא שפכו וגו' כפר לעמך ישראל וגו':

ומשוח מלחמה. והיה כקרבכם וגו' ואמר הכהן שמע ישראל וגו':

כיצד. כמו מנין:

ולהלן הוא אומר. בברכות וקללו' של הר גריזים:

מה ענייה האמורה להלן בלה"ק. דכתיב קול רם וכתיב התם משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:

רבי יהודה אומר וענתה וגו'. דאינו צריך לג"ש דמגופיה דקרא אנו למדין דכתיב ככה עד שתאמר בלשון הזה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f