וְאִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶם, (תהלים פב, ה) "יִמּוֹטוּ" נִדְחֶה. מכאן הבאתי ראיה לספק שנפל במנהג עירנו בגדאד יע"א כי המנהג פה להוציא בליל כיפור עם ספר כל נדרי עוד ששה ספרים וכל אחד ישא בידו ספר תורה אחד מששה ספרים אלו בעת שהנושא ספר כל נדרי מברך שהחיינו, ונטילת ספרי תורה אלו נמכר בדמים והמנהג דאלו הנוטלים ספרי תורה אלו בליל כיפור בשעת כל נדרי הם יעלו לספר תורה בשחרית יום כיפור בראשונה דהיינו בעל ספר כל נדרי יעלה שלישי והנוטלים ששה ספרים יעלו אחריו כסדרן.
גם נודע כי מנהג עירנו אם נזדמן באותו שבוע חתן או אבי הבן וחל שבת ביום הכיפורים שצריך לעלות לספר תורה אבי הבן או החתן דמוכרחים להעלותו שלישי הנה בעל ספר כל נדרי עולה רביעי והשאר אחריו כסדרן, ואף על פי שעל ידי סדר זה יעלה בעל ספר חמישי חוץ מחובת היום אינו יכול לטעון אני החזקתי לעלות חובת היום ולא אהיה נדחה ממקומי, ומכאן ראיה לדבר זה דקאמר 'יִמּוֹטוּ' נִדְחֶה וכן כאן בעל ספר חמישי נדחה חוץ לחובת היום.
גם נודע כי מנהג עירנו אם נזדמן באותו שבוע חתן או אבי הבן וחל שבת ביום הכיפורים שצריך לעלות לספר תורה אבי הבן או החתן דמוכרחים להעלותו שלישי הנה בעל ספר כל נדרי עולה רביעי והשאר אחריו כסדרן, ואף על פי שעל ידי סדר זה יעלה בעל ספר חמישי חוץ מחובת היום אינו יכול לטעון אני החזקתי לעלות חובת היום ולא אהיה נדחה ממקומי, ומכאן ראיה לדבר זה דקאמר 'יִמּוֹטוּ' נִדְחֶה וכן כאן בעל ספר חמישי נדחה חוץ לחובת היום.