נָשָׂא אֲחִיתֹפֶל קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ. יש לדקדק תיבת 'בְּעַצְמוֹ' לשון יתר? ונראה לי הכונה לא לשם שמים אמר קל וחומר זה אלא חשש בשביל עצמו שלא תתקיים בו קללת דוד המלך ע"ה.
או יובן בס"ד דיש להבין למה הוצרך להתיר מכח קל וחומר, לימא ליה אין כאן איסורא מעיקרא משום דהוי גורם מחיקה? על כן נראה לי דאחיתופל חשש לעצמו מקללת דוד המלך ע"ה אפילו אם ישיב תשובה של היתר משום דזה הכלל ידוע (מכות יא.) דקללת חכם אפילו על תנאי עושה רושם, אך אמר ודאי דוד המלך ע"ה יתפלל עליו שלא יהיה נזוק מדבריו אלו כדי שלא יהיה הוא גרמא לו בזה הקללה וגמירי (שבת קמט:) כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, ולכן ודאי יתפלל עליו שלא ינזק, על כן אמר אם אשיב גרמא מותר גם הוא לא יתפלל עלי משום דזה גרמא הוא שגרם לו נזק בקללתו, ולכך הביא אחיתופל היתר מכח קל וחומר דאפילו דאין בזה פיטור מכח גרמא הרי זו מותר משום דאיכא קל וחומר.
ברם הדבר יפלא כיון דהתהום עלה איך לא שטף העולם בזמן דביני וביני עד שהורה אחיתופל ועד שכתבו שם אחספא, כי מי התהום ודאי עלו עד שטח קרקע המזבח והם אשר העלו עמהם אותו חספא שנברא שם מששת ימי בראשית ואחר כך כתבו עליו השם?
ונראה לי בס"ד כי כאשר ראה שעלו המים והגיעו לפתח הנקב שבמזבח תכף אמר שם המפורש בפיו ובכוחו הוריד את המים למטה למקומן הראשון, אך ידע כי אין זה דבר המתקיים יען כי ראה שהקב"ה לא מנע עליית התהום במאמרו בדבור בלבד אלא מנעו באותו חרס שהיה שם לכך אמר שמע מינה דרצונו יתברך בכך ומה שירד עתה התהום הוא רק לפי שעה ולכך רצה שיחזיר החספא למקומו על ידי כתיבת שם המפורש שיכתוב עליו ובזה ירד אותו חספא למטה למקומו הראשון כאשר היה מונח מששת ימי בראשית.
או יובן בס"ד דיש להבין למה הוצרך להתיר מכח קל וחומר, לימא ליה אין כאן איסורא מעיקרא משום דהוי גורם מחיקה? על כן נראה לי דאחיתופל חשש לעצמו מקללת דוד המלך ע"ה אפילו אם ישיב תשובה של היתר משום דזה הכלל ידוע (מכות יא.) דקללת חכם אפילו על תנאי עושה רושם, אך אמר ודאי דוד המלך ע"ה יתפלל עליו שלא יהיה נזוק מדבריו אלו כדי שלא יהיה הוא גרמא לו בזה הקללה וגמירי (שבת קמט:) כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, ולכן ודאי יתפלל עליו שלא ינזק, על כן אמר אם אשיב גרמא מותר גם הוא לא יתפלל עלי משום דזה גרמא הוא שגרם לו נזק בקללתו, ולכך הביא אחיתופל היתר מכח קל וחומר דאפילו דאין בזה פיטור מכח גרמא הרי זו מותר משום דאיכא קל וחומר.
ברם הדבר יפלא כיון דהתהום עלה איך לא שטף העולם בזמן דביני וביני עד שהורה אחיתופל ועד שכתבו שם אחספא, כי מי התהום ודאי עלו עד שטח קרקע המזבח והם אשר העלו עמהם אותו חספא שנברא שם מששת ימי בראשית ואחר כך כתבו עליו השם?
ונראה לי בס"ד כי כאשר ראה שעלו המים והגיעו לפתח הנקב שבמזבח תכף אמר שם המפורש בפיו ובכוחו הוריד את המים למטה למקומן הראשון, אך ידע כי אין זה דבר המתקיים יען כי ראה שהקב"ה לא מנע עליית התהום במאמרו בדבור בלבד אלא מנעו באותו חרס שהיה שם לכך אמר שמע מינה דרצונו יתברך בכך ומה שירד עתה התהום הוא רק לפי שעה ולכך רצה שיחזיר החספא למקומו על ידי כתיבת שם המפורש שיכתוב עליו ובזה ירד אותו חספא למטה למקומו הראשון כאשר היה מונח מששת ימי בראשית.