חד בר נש וכו'. לכאורה הוא דלא כדתנן דצריך ליתן שכרו של כל יום כפועל בטל והנראה דהכא מיירי אם יש לו עסק אחר בלאו הכי ומתעסק ג"כ עם מעותיו של זה וכדמסיק בבבלי דף ס"ט ע"א דבכה"ג די שקוצץ לו בדינר כדשמואל התם וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ו משלוחין ושותפין הלכה ב' ובטור סי' קע"ז וכתב עוד הרמב"ם שם וכן אם א"ל כל הריוח יהיה לך שלישיתו או עשירתו בשכרך. וכלומר דמפרש הא דאמר רב התם מותר השליש וכו' פירושו מהמותר והוא הריוח יהיה שלישיתו בשכרך. ומה שפסק הרי"ף ז"ל והלכתא כרב באיסורא היינו לומר דלא בעינן עד שיקצץ לו דינר כשמואל והרמב"ם כתב לשניהם דלדינא או הא או הא מותר וכ"נ מדברי רבינו ירוחם ומביאו הב"י שם. ובמ"ש פירושו במותר שליש מתיישב הא דהקשה בעה"ת בשער מ"ו ח"ג על הרמב"ם מביאו הב"י ע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e1c686e773ecaff29bb3dbbcf36bbe0e9c677055dd326f39f64f083acac89e5