תני הנותן מעות לחבירו וכו'. דינים אלו דהתוספתא מבוארין רובם בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה משלוחין ושותפין ובפ"ז. ומ"ש בפ"ה הלכה ה' אחד מן השותפין שבא לישן את הפירות עד זמן הידוע אין חבירו מעכב עליו ואם אין זמן לאותן פירות חבירו מעכב עליו. זה נלמד מדברי התוספתא אם היה ערב שביעית וכו' שהוא הזמן הידוע אחר השביעית ואם בשאר השנים יכול לעכב וכן כיוצא בזה והכ"מ לא ציין שם מקומו הנכון:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e1c686e773ecaff29bb3dbbcf36bbe0e9c677055dd326f39f64f083acac89e5