מילתיה דרבי אמרה זהב כפירות. וכלומר בהא לחודיה הוא דחזר בו אבל מכל הני דתני לקמן כדקאי קאי והנחשת כפירות אפילו לגבי זהב דהאי כללא לא פליג דקאמר על הירוד מחבירו קונה את חבירו כ"א בכספא לגבי דהבא הוא דפליג בזקנותיה מטעמא דמפרש סבר כספא דחריף וכו' וכן הסכימו רוב המפרשים דהנחשת פירות הוו אפי' לגבי זהב. ויש לפרש דהיינו נמי דקאמר התם בילדותיה מאי סבר וכו' ובזקנותיה וכו' לומר דבהא בלחוד קאמר בזקנותיה דדהבא פירא הואי לגבי כספא דלא כדאמר בילדותיה אבל לגבי נחשת דהבא טיבעא הוי:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מברת ר' חייה ילפין. בתמיה וכן דחי לה התם דרב דינרי הוו ליה וכו' ובכה"ג מותר ללות סאה כסאה. ועוד יש לומר דבלאו הכי לאו ראיה גמורה מהאי עובדא דדילמא דהבא לגביה נפשיה הוי טבעא ולא לגבי כספא וכדהקשו התוספות דף מ"ה ע"א ד"ה לגבי נפשיה וכו' ע"ש דתירוצם דהתם לא שייכא הכא להאי תלמודא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e1c686e773ecaff29bb3dbbcf36bbe0e9c677055dd326f39f64f083acac89e5