מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 4

שנים שהיו תופסין בשטר. וכן הובא ברייתא זו בבבלי דף ז' ע"א ור"א דקאמר התם לחלק בין טופס לתורף והוי כעין דקאמר הכא דיש סברא לחלק בין תופס במקום עיקר השטר לבין שאר מקום השטר. וכן פי' הרמב"ן ז"ל הובא בשיטה למב"א ז"ל שהתפוס בעדים האמור כאן הוא תורף הנאמר שה וחולק עם רש"י ז"ל בענין פירושו בתורף. ושם אינו גורס זמן כפי הגי' אשר לפנינו. ובתוס' אמרו דהירושלמי פליג בענין דר"א וע"ש. ובמה שפירשו בענין עידי מסירה כרתי בשאר שטרות יתבאר במקומו אי"ה. ומשמע מהכא דדברי ר"א לא קאו במסקנא דאליבא דר"ש אתיא. ומחלוקת ר' ור"ש במודה בשטר וכו' ולענין קיום הוא דאם מקיים ליה פליג מלוה ואי לא לא והלכה כדברי ר' וכמה שפסקו הרי"ף והרמב"ם בפי"ד ממלוה הלכה י"ד ולא זכרו כלום מהחילוק בין טופס לתורף. וכבר נודע מה שהעידו האחרונים בדבר דהב"י תמה ע"ז בסימן ס"ה וכן הש"כ ביאר שם טעם דהרמב"ם דלא מפרש כפי' רש"י וע"ש שמאריך בדקדוקים על דברי רש"י ובקל נוכל ליישב אותם ואין להאריך כ"א זה ארמז בקצרה וכגון דא צריך לאודועי שדברי רש"י שפי' בשם ר"י בר מנחם דמחלוקת דקאמר ר"א פירושו יחלוקו הוא ועל דברי ר"ש קאי וכו' ע"ש. המה נלקחים מדברי הש"ס דהכא דקאמר רב חסדא בהדיא הכי אין שמעתוניה אתיא כר"ש אבל לדברי ר' הכל הולך אחר קיום השטר. וא"כ דברי ר' יוחנן דהתם ג"כ לפרש דאדברי ר"א קאי ואליבא דר"ש וכמה שפרש"י בזה ופסקו רוב הפוסקים כאוקמתא דרבא לעיל וכר' וכמבואר: