גמרא דלמא אינש אחרינא גזלי' כו'. והא דל"ק דיהיב במתנה כי הנותן מתנה ודאי רוצה שיוודע להמקבל שהוא נתן לו כדי שיחזיק לו טובה ויהא אוהבו עי' שבת (י ב):
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 64a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם בשלהי פרקי דרב כו' דקם רב כו'. בהגמ"ר מוכח דגריס כאן רבא כבאיכא דאמרי לקמן וכ"ה בהגמי"י ספ"ט מהל' מלוה:
רש"י ד"ה בעישורייתא. ובה' העודפות טעה בין ג' לד' כו'. נ"ל משום דכיון דמונה חמשה חמשה ע"כ מונה מא' עד ה' ואומר אחד ואח"כ מונה עוד הפעם מא' עד ה' ואומר שנים וכן כולם לכן בקל יוכל לטעות בין ג' לד' כו' הואיל דמפסיק ביניהם במניית האחדים מא' עד ה' אבל במניית אחדים כיון שמונה בלי הפסק איך יטעה לומר ג' ג' זאח"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5