רש"י ד"ה אבל הלוהו לא. ומתניתין בדקצץ כו'. הא דלא אוקמה בדקיימא לאגרא כו' כדלעיל דס"ל ז"ל דפשטא דמתניתין משמע אפי' בדלא קיימא לאגרא וכן התוס' בב"ק (צז) בסד"ה הלוהו כתבו כעין זה (ודלא כהתוס' כאן) ולעיל אינו אלא לסד"א אבל לא לפי האמת וגם עתה נצרך לה"א דלעיל ולכן לא קאמר לעיל סד"א הנ"מ בקצץ משום דרוצה לומר ס"ד שיעלה גם להא"ד:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 64b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה אבל (בסופו). ועוי"ל דדוקא לדור שלא מדעת כו' עד סוה"ד. ולפ"ז מאי דקאמר הש"ס ומ"ד הלוני אבל הלוהו לא כו' לא שמוכרח דא"א לדייק אלא דכוותיה דהיינו מדעת מותר בהלוהו אלא ר"ל דאפשר או י"ל שמכריח מדלא אשמעינן רבותא טפי בהלוהו והוה שמעינן הלוני בכש"כ כמש"א לאידך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5