ד"ה בבקעה. ובסיפא מפליג. הס"ד ואח"כ מה"ד
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 78a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
להוליכה כו' אם החליקה פטור:
רש"י ד"ה מתה. שמפסיד כל שכרו. פי' דמיירי שהקדים לו שכרו וכדכתב לקמן או יחזיר לו שכרו:
רש"י ד"ה חייב. ולהוסיף מעות כו'. עי' ברא"ש סי' י' שגמגם עליו ולעד"נ דלעולם מיירי בחמור זה (עי' מע"מ שם) וה"ק אם אינו רוצה לכלות קרנו ולשכור שזהו חיובו (אפי' לרב לקמן (עט) דל"מ קרנא הוא דאנן חסינן עליו אבל מצד הדין הוא מחוייב בזה כיון ששיעבדו לו ועומד לימכר כשמת כמש"כ התוס' שם ודלא כמהרש"ל שם) יוסיף מעות ויקנה ע"ש ברש"י ד"ה ל"מ קרנא:
תד"ה אפי'. וה"ה כו'. כה"ג כתבו ג"כ בריש מעילה ד"ה ששחטן ע"ש:
תד"ה הוחמה. או היה מקיים ביה גם את הארי כו'. עי' לקמן (קו):
תד"ה ריב"ח. המל"מ דרבה אדרבה כו'. נ"ל דלשטת הרי"ף שהביאו לעיל דאביי ורבא פליגי אליבא דרבה למ"ד תחלתו בפשיעה וסופה באונס חייב (וכן ס"ל לרבה גופיה) דלאביי אפי' באונס שאין לתלותו דבא מחמת הפשיעה ולרבא פטור בכזה לק"מ מהך דהכא לההיא דהכונס דהתם האונס לא בא מחמת הפשיעה והא דקאמר שם הניחא למ"ד כו' היינו לרבא אליבי' אלא למ"ד כו' היינו לאביי יקשה מדידיה אדידיה ונכון בעז"ה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5