גמרא ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח. בעי טעמא מדוע הקדים למידרש ואכלת המאוחר בכתוב לתבואת זרעך הקדום ואולי דמעיקרא דורש פטור דמוכר שהוא הראשון ואח"כ פטור דלוקחו ממנו:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 88b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם א"ק כנפשך כו' מה נפשך כו'. כצ"ל כדלעיל ולקמן (צב):
רש"י ד"ה מאי לאו בשדה. ומאי הכנסתו כו' לשון כינוס. כ"נ דצ"ל ור"ל כמו בסנהדרין (סוף דע"א) כינוס לרשעים שהוא נגד פיזור שהזכיר ברישא וכן בד"ט:
תד"ה מאי לאו. למ"ל מדרבנן כו'. ל"י מה יושיענו זה לר' ינאי למאי דמסקי לעיל דמודה דחצר קובעת מדרבנן דלמאי נ"מ כיון דגם בלתה אסור מדרבנן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5