גמרא דתניא לא התירו כו'. תוספתא דדמאי פ"ג:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 56a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם הלוקח מן הנחתום. נחתום הוא הלוקח תבואה מן השוק וטוחן ולש ואופה. פלטר. הוא הלוקח מן הנחתומים הרבה ומוכר לחנוונים קטנים או לב"ב עי' בפי' הרע"ב ובמש"כ שם ופרש"י בזה מגומגם:
רש"י ד"ה בין כך. לפי שהלוקח כו'. עמש"כ בפ"ב דדמאי מ"ד בס"ד:
רש"י ד"ה מעשר. דמאי כו' ונתן טבל לכהן. הן לכהן אינו נותן ממנו אלא עשיריתו לת"מ והשאר נשאר ת"י וכן המע"ש יעלהו ויאכלנו הוא בעצמו:
במשנה העבדים כו'. עתוי"ט שדקדק על סדורן ולפלא שלא הביא גי' הגמרא לקמן (נז) הקרקעות והעבדים והשטרות:
שם רש"א קדשים שחב"א יש להן אונאה. וכתב התוי"ט דכן חולק בתשלומי דו"ה בפ"ז דב"ק ואני מוסיף דכן נמי לענין שומרים דכ"מ בפ"ו דשבועות מ"ה ולקמן (נח) בגמרא הא מני ר"ש היא כו' וע"ש בפרש"י והא דנקט אונאה עמש"כ בפ"ב דפאה מ"ז ונ"ל דר"ש יודה דאם יש במעות די קניית אחרת לצאת בה ידי נדרו דפטור הלוקח להחזיר לו אונאתו כמו בגנב שור דפוטר עצמו בכבש (ב"ק עח ב) וע"ש בפרש"י:
רש"י ד"ה וההקדשות. או המוכר עולתו כו'. נ"ל דבדיוק נקיט עולה ולאפוקי שלמים דממון בעלים הוא לריה"ג בב"ק (יב ב) וסתם מתניתין שם כוותיה וכ"פ הרמב"ם ברפ"ח מהל' נ"מ ולאפוקי מדעתו ז"ל ברפ"ב מהל' גניבה ועי' לח"מ שם ושם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5