גמרא הב לי גרבא דארעא. עי' במסה"ש וברי"ף ורא"ש הגי' גם כאן גריוא:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 15b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם צריכא דאי אתמר בהא בהא קאמר רב כו'. לכאורה י"ל גם איפכא דכאן אין סברא לומר לשם פקדון כיון שהוא יודע שהוא גזלן אפקודי יפקיד גבי' בתמיהה:
רש"י ד"ה שפיר. דאמר כולה דידי ואת ירדת בה שלא ברשות. לפ"ז משמע דאם השבח יתר על היציאה נוטל הוא בחנם אף שאין החוב אלא כנגד הקרקע ודלא כתד"ה הא ועי' ברא"ש ונ"י וא"כ תמוה מש"כ לעיל בד"ה הא לאשמעינן כו' דהיכא דיציאה יתירה כו' דהל"ל רבותא יותר בשבח יותר על היציאה דאינו נותן ללוקח רק היציאה והיתר לוקח בחנם שוב מצאתי ברש"י שברי"ף הגי' באמת כן ע"ש:
תד"ה הניחא. מפורש בהמקבל. עי' רש"ל ונראה דצ"ל בהשואל והוא שם (צה) ד"ה הניחא וע"ש שפי' דהיינו פלוגתא דרמב"ח ורבא בכתובות (צא ב) ולע"ד יל"פ דהיינו פלוגתת אביי ורבא בפסחים (ס"ד למ"ד) אי למפרע הוא גובה או מכאן ולהבא [ועמש"כ ב"ב קז בתוד"ה רב בס"ד] :
תד"ה דמית. ומית גזלן (ר"ל דאמר לקמן) צ"ל שהיה כו'. והס"א שבגליון הוא שבוש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5