לגובה. מתיר צורת הפתח אפי' עד מאה אמה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדא דאת אמר לענין כלאים דוקא. אבל לענין שבת לא תהא פאה גדולה מן הקורה שבמבוי שאינו מתיר אלא עד כ' אמה:
אמר ר' יוסי דלא היא. דאין חילוק והיא כלאים והיא שבת דחדא דינא אית להו לענין גובה בצורת הפתח:
על דעתיה דר' יוסי. א"כ מה בין קורה ומה בין פאה לענין שבת. וקאמר דהא איכא בינייהו דפאה אינה מצלת מרוח אחת כלומר אם כל הרוח פתוח הוא מלמעלה עד לארץ שאין צורת הפתח מתיר עד שתהא המחיצה מגופפת מארבע רוחותיה דנשתיירו שם גיפופין סמוך לקרקע אלא שאין גבהן עשרה טפחי' להיות נחשבין מחיצה בהא הוא דמהני צוה"פ שלמעלה אבל קורה מצלת אף שהוא פתוח לגמרי מרוח אחת כדין קורה במבוי והא הוא דאיכא בינייהו לענין גובה בשבת:
ואתיא וכו'. כלומר וכהאי מ"ד דס"ל הכי דאין צוה"פ מתיר בשהרוח פתוח לגמרי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e02bfc3f3b0e30f4f94f72ad2a0f64dc96c334cda8963bd96f84b7a93ac55ed0