כל עמא מודיי. הכל מודים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כר"ש. הך ברייתא דתני עד שלא תקריב מנחתה קרבה מנחתה ואמרה איני שותה וכו' דמשמע שהשתיי' היתה אחר הקרבת המנח' אתיא כר"ש:
ברם כרבנן. אבל לרבנן הרי כבר שתת קודם הקרבת המנחה דסברי משקה ואח"כ מקריב מנחתה:
אנן תנינן. במתני' לקמן בפרקין אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקו' וכו':
אית תניי תני. איכא דתני:
מ"ד אינה מספקת לשתו' כר"ש. דלדידי' כבר הוקרב המנחה לפיכך המים בודקין אותה מיד שמתחלת לשתות:
מ"ד לא זזה משם כרבנן. שלא הניחוה ללכת משם עד אחר הקרבת המנחה שאז המים בודקין אותה כדאמרינן לעיל דסברי רבנן מנחה היא שהיא בודקתה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7