גמ' ובאו בה. המים המאררים למרים קרא יתירא הוא אלא לאשמועינן שהמים באין בה תחלה קודם המנחה דכתיב בתר האי קרא ולקח הכהן המנחה מידה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואחר ישקה. כתיב בתר הקטרת המנחה דכתיב ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות וכו' והקריב אותה ובתר הכי כתיב ואחר ישקה את האשה את המים:
כולהון וכו'. ובאו בה דמיותר למדרש אתי שיבואו בה כל המים אבל אם לא באו בה אלא מקצתן אין המים בודקין אותה:
ע"כ שלא בטובתה. אם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה ולא הודית לומר טמאה אני מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ וכדתנן לקמן בפרקין דמקרא ראשון נדרוש לגופא ומקראות יתרות האמורו' אחריו ניתנו לידרש:
שאם השקה ואח"כ הקריב מנחתה שהיא כשרה. דלכך כתיב והשקה קמא קודם ולקח הכהן וכו' את מנחת וגו' ללמד דבדיעבד אם השקה קודם הקרבת המנחה שהיא כשרה:
שאם הקריב מנחתה ואח"כ השקה שהיא כשרה. דלכך כתיב והשקה בתרא בתר הקרבת המנחה ללמד שבדיעבד אם הקריב מנחתה ואח"כ השקה שהיא כשרה:
מה ביניהון. מאי ביניהו:
מצוה. לרבנן לכתחלה משקה ואח"כ מקריב מנחתה ולר"ש לכתחלה מקריב המנחה ואח"כ משקה:
ה"ג ור"ש אומר המים הן בודקין אות':
מנחת זכרון מזכרת עון. היא המנחה מזכרת העון ועל ידיה נבדקת ש"מ שכבר קדמה השתיי' שמיד שנקרבה המנח' נבדקת:
ובאו בה. המים המאררים למרים דמיותר דלכתוב ובאו בה דהא כתיב ברישא והשקה את האשה את מי המרים המאררים אלא ללמד שהמים המאררים הם לה למרים שהן בודקין אותה:
מלמד שהן מתחלחלין בכל אביריה. לכך כתיב למרים שהרבה מרירות עושין לה שמתחלחלין בכל איבריה:
מלמד שכל עונות שיש לה נזכרין לה באותה שעה. שאפי' עונות חוץ מזנו' נזכרין לה שלא יהא הזכו' תולה לה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7