תמן אמרין. חכמים שבבבל אמרו שתי וכו' אבל חכמים שבא"י פליגי עלייהו כדמסיק דמר ר"י וכו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאלן חגי הנביא. לכהנים:
הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו. ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל השמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא:
בשר קדש שני. דה"ק ונגע בכנפו במה שנגע בכנפו דבשר קדש שנגע בכנפו הוא נגע אל הלחם:
לחם ונזיד שלישי. דה"ק אל הלחם. או אל הנזיד:
וכי יש רביעי בקדש. שאלן אם רביעי בקדש טמא או לא:
אם יהיה כנף טמא נפש. שנגע הכנף במת שהכנף אב הטומאה כשרץ ונגע בכנפו אל הבשר והבשר בלחם והלחם ביין דה"ל היין שלישי:
השיבו אותו כראוי. דשלישי בקדש טמא מקרא דוהבשר אשר יגע בכל טמא:
דמר ר' ירמיה וכו'. אדלעיל קאי דאמרינן דחכמים שבא"י פליגי וסברו דבשתיהן השיבו כראוי דאמר ר"י דקודם שגזרו על רביעי בקדש שאלן לכך אמרו לא יטמא:
ופריך ולמה הוא מקללן. דכתיב בסיפא ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא:
ומשני כאינש דבעי עילה על חבריה וביתא. כאדם שרוצה עלילה על חבירו ועל ביתו אף שהוא השיבו כראוי הוא כועס כך חגי בא לזרזן בשארי עניני המקדש ולא על תשובת השאלות אלו כעס עליהם:
ה"ג מה אכפה ליה דו אמר ואשר יקריבו שם טמא הוא. פריך א"כ מה כפה ליה לחגי שאמר ואשר יקריבו שם טמא הוא הא מיהת בדיני טומאה היו בקיאין:
ומשני כמה דאמר ר' סימון וכו' מצאו תחת המזבח. לפיכך אמר בדרך נבוא' ואשר יקריבו שם טמא הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7