קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 6

מפני מה אמרו השני שבחולין וכו'. דתנן בפרה פ"ח כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה:

מפני הידים. שהן מדרבנן שגזרו על סתם ידים שהן שניו' ומטמאין את משקה חולין להיות תחלה:

שני שהוא מדבר תורה. דכתיב כל אשר בתוכו יטמא כדפריש' במתני' לא כ"ש. שמטמא משקה חולין:

ה"ג ומה הידים ספיקן לטמא את אחרים טהור אף המשקין ספיקן לטמא את אחרי' טהור. וה"פ דתנן במסכת טהרות פ"ד ספק משקין ליטמא טמא לטמ' אחרי' טהו' ספק ידים ליטמא ולטמא וליטהר טהור וקאמר דלכך ספק משקין לטמא אחרים טהור משום דידים ספיקן טהור ולא יהא הטפל חמור מן העיק':

הרי אוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין. שנטמא גופו מדרבנן:

ה"ג ספיקן לטמא אחרים טהור. כדתנן בטהרו' פ"ד ספק דברי סופרי' אכל אוכלים טמאים שתה משקין טמאי' וכו' ספיקו טהור:

והמשקין היוצאין מהן ספיקן לטמא את אחרים טמא. דתני' בתוספתא פ"ד דטהרות וכשם שאוכל אוכל ראשון וכו' ספק טמאין ספק טהורין ספיקו לטמא אחרים טהור כך המשקין הנוגעין בו באוכל אוכלין טמאין ודאי ספק נגעו בתרומ' ספק לא נגעו באחרי' ספקו טהור ר' יוסי בר' יהודה אומר משקין הנוגעין באוכל אוכל ראשון או שני כנוגעין בשרץ והויין תחלה וכשם שהראשון עושה שני ושני שלישי כך ספק ראשון עושה ספק שני וספק שני שלישי כך פירשה הר"ש שם וקשיא ליה מריב"י דאמר משקין הנוגעין בו ספקו לטמא אחרים טמא אף על גב דאין טומאתן אלא מדרבנן:

והא שני ד"ת וספקו לטמא אחרים טהור. לדבריך נילף בק"ו ממשקין טמאין שנגעו באוכל אוכל ראשון שספיקן לטמא אחרים טמא:

אר"ח קומי ר' מנא. ר"ח השיב על דברי עצמו לפני ר' מנא א"נ תרי ר"ח הוו:

ולא בתרומה אנן קיימין. הא דאמרינן שמשקים טמאים שנגעו באוכל אוכל ראשון שספיקן לטמא אחרים טמא היינו בתרומה ובתרומה שני עושה שלישי מדאורייתא אף ספקו לטמא אחרים טמא דלא תנינן אלא ספק דברי סופרים אבל שני לעשות שלישי בתרומה דאורייתא לא:

א"ל. ר' מנא אפי' נאמר דבתרומה איירי קשיא דמי אית ליה דשני עושה שלישי בתרומה מדאורייתא ר"ע אבל חכמים פליגי עליה וסברי דאין שני עושה שלישי בתרומה מדאורייתא אלא מדרבנן וקשיא מאוכל אוכלין טמאין א"נ ה"ק הא ר"ע דדריש יטמא סובר דאפי' בחולין עושה שלישי א"כ שני מטמא מדאורייתא והראשון נראה: