קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ה"ג מנחתה מלמד שהיא קדשה לשמה. וה"פ מדקרי לה התנא מנחת' אע"ג דמשל בעל היא מלמד שקדשה לשמה לכך קורא אותה מנחתה:

כשם שהיא קדשה לשמה כך היא קדשה לשמו ותני ר"ת ופליג. כלו' על כרחך לומר שגם לשמו היא קדשה דאל"כ פליגא אברייתא דר"ח:

לקרב כליל. מנחת סוטה שהיא אשת כהן אינה יכולה ליקרב כליל:

מפני שותפותה של אשה. שמנחתה נקמצת ואפילו היא כהנת כדתנן לקמן פ"ג:

לאכול. הכהנים השיריי' של מנחה כמנחת כהנת אינה יכולה:

מפני שותפותו של איש. שהוא כהן ומנחת כהן כליל תקטר:

ה"ג אלא הקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן. לאחר שקרב הקומץ השירים מתפזרים על בית הדשן:

ואת אמר מנחתה. ואיך נאמר שהיא מנחתה לבדה ואינה קדשה אלא לשמה א"כ אין שותפות להבעל בה ותהא נאכל וה"ל לתנא למתני מנחת' ומנחתו:

ואלא מה דאישתעי קרייא אשתעית מתני' והביא את קרבנה עליה. אלא כמו שדיבר המקרא כך דיבר התנא דקרא נמי קורא אותה קרבנה לפיכך תנא התנא מנחתה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7