מה ת"ל לאמר. שהרי כולהו אמרו שירה מעצמם כמשה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לאמר לדורות. שיזכירו תמיד השירה הזאת א"נ שיאמרו שירה על כל נס שיעשה להם:
כהדין פסוקא. כמלמד תינוקות שמתחיל ראש הפסוק והן מסיימין כל הפסוק וכ"מ בירושלמי פ"ק דשבת דף ה' שכך הי' מנהגם:
והן עונין אחריו אשיר' לה' כי גאה גאה וכו'. ששרה עליהן רוח הקדש וכוונו יחד את השירה ככתבה:
בהתנדב עם ברכו ה' התנדבו ראשי עם. וה"פ דקרא כשהקב"ה עושה נס לישראל ונוקם נקמתן מתנדבי' ראשי עם שהן יודעין לרצות ולשבח את קונם לברך את ה' ולומר לפניו שירה:
התיבון הרי גאולת מצרים. לא אמרו שירה אלא על הים ולא בשעת גאולה:
ומשני שנייא היא. שאני התם שהיא היתה תחלת גאולתן ולא היתה גמר הגאול' עד עברם בים:
התיבון הרי גאולת מרדכי ואסתר. לא מצינו שאמרו שירה:
ומשני שנייא היא. שאני התם שהיו בח"ל ואין אומרי' שירה על נס שבח"ל לאחר שבאו לארץ:
ואית דבעי מימר. ויש שמתרצים קושיא זו:
לא נגאלו מן שיעבוד המלכות. ולא הית' גאולה שלימה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7