גמ' ה"ג לקטן שהוא מקרא את ההלל. בבי' הכנסת והן וכו' כמפורש במתני' דסוכה שבסמוך:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והן עונין אחריו על כל דבר ודבר. כל מה שהוא אומר דקסבר לאמר אכל מלתא ומילתא קאי:
לגדול שהוא מקרא את ההלל בבה"כ. להוציא הצבור ידי חובתן:
והן עונין אחריו דבר ראשון. שבפרשה כגון הללוי' כדתנן בפ"ג דסוכה מי שהי' עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרי' ואם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללוי' אף כאן ענו אחריו אשיר' דסובר לאמר אמילת' קמייתא קאי:
עולל. תינוק שנתגדל קצת וצריך לאמו:
אף הן. עוללים ויונקים:
במקהלות. כשנקהלו על הים:
ממקור. אף אותם שבמקור אמם:
ואפילו קטן שבישראל היה אומר שירה כמשה. דכתיב ויאמרו משמע דמשה ובני ישראל כהדדי אמרו שירה:
איה המעלם מים. את רועה צאנו מלמד שעשה כלם כרועים. דאת רועה הצאן היה משמע דקאי אמשה והצאן הן אותן שהעלם מים אבל השתא דכתיב רועה צאנו משמע דצאנו הי' כל אחד מהם רועה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7