ישראל שקיבל שדה מכהן וכו'. והיינו שאם התנה שיהו המעשרות של ישראל על איזה זמן דאלו לעולם אינו רשאי שאין כהן עושה כהן כהאי אידך ברייתא דתוספתא והובאה לקמן בסוף הלכה אלא דגריס שם ישראל שמכר וע' לקמן שם וכל דיני דהתוספתא שהובאו כאן מבוארים הן ויש שהוא נלמד זה מזה דבכל מקום ששייך למיחש שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות אסור ואם לאו מותר ולכן תמצא שהרבה דינים השניים בהתוספתא והובאו בהסוגיא כאן ולא הזכירם הרמב"ם כלל לפי שהן נלמדין דבר מדבר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c5a9221ba2734f0fc8fa444efe31096a0a4d4a08440fa6d77add4a1036ed45b