פתר לה ברוצה ליתן לשנים כהנים ובן בתו א' מהן וכו'. למאי דנראה ממשמעות הלשון שהיה רוצה ליתן החצי לזה והחצי לזה והלכך הואיל ובלא"ה היה רוצה ליתן לו בחנם רשאי ליתן לו סלע שיתן לו כולו אבל נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שלא היה מפרש כך שכתב בפי"ב מהל' תרומות גבי אסור לכהן לסייע בבית הגרנות וכו' וכתב שם בהלכה כ ורשאי ישראל לומר לישראל אחר הא לך סלע זו וכו' וזהו כמסקנא דהכא אליבא דר' יוחנן דכהן לכהן אסור כמבואר בפנים והכי מסיק לה בריש פ"ד דמס' בכורות. בד"א כשהיו הבעלים רוצים ליתן לאחד משני כהנים אלו או לאחד משני הלוים אלו בחנם ואמר לחבירו הא לך סלע ותן לזה. ולפ"ז פי' הוא ז"ל להא דהכא דקאמר ברוצה ליתנו לשנים כהנים היינו או לזה או לזה וטעמא דהתירא לפי דעתו צ"ל דהא מיהת רצה ליתן בחנם לאחד מהן והא דקאמר ותן כולו לבן בתי כהן פירוש שיתנו לו לבדו וכך הוא מובא בטי"ד סי' של"א:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c5a9221ba2734f0fc8fa444efe31096a0a4d4a08440fa6d77add4a1036ed45b