אבל אם רצה להרויח בברכת המרבה לסלוח כגון וידוי אין שומעין לו. וראוי להיות אין מונעין אותו כן הוא בטור. ומשמעות הלשון אבל אם כו' מורה כן. וא"ת הא בתשובה אחרת פסק שלא יאמר שליח צבור וידוי בברכת סליחה. תירץ הב"י דוקא וידוי אינו אומר שלא לקבוע אותו חובה ומשום מקומות אחרים. אבל כגון וידוי בלשון סליחה ותפלה אין מונעין אותו:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על יומא · פרק 8 · Halacha 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולדבריכם שאתם צריכין לכך. ר"ל שיחזור הש"ץ בתפלתו הוידוי כדי להוציא הציבור שאינם בקיאים צריכין אנו להודיעם כי כל אחד ואחד חייב להתוודות. ולהזהיר הקהל על זה שיתוודו כל א' בכיון דעת בלשון שהוא מבין בו:
אבל רב עמרם כתב שליח צבור אומר וידוי במנחה. היינו אחר התפלה להוציא את שאינו בקי ולא בברכת סלח לנו. כן איתא בתשובות רב האי שהביא הר"ן להדיא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e3fe62765b408d24fc6d58d9edaa3aa8256739907aeeaa37a94651e5bd93a377