פני משה על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 4

מאן דמחלף לית ליה באילין קישואייה. כלומר למאן דמחליף שיטתייהו אין לו באלו הקושיות מה דהוי קשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן דלדידיה לק"מ. והקושיות הן חדא הא דאמרן מההיא דגוסס ואידך הא דמקשה בגיטין דפליגי התם ר"י ור"ל בהא דתנן אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין בדבריו האחרונים כלום דר' יוחנן ס"ל כותבין ונותנין לאלתר אפי' בעודהו קורדייקוס ור"ל אמר לכשישתפה ואין דבריו האחרונים כלום דקאמר שאין צריך לחזור ולהמלך בו כשישתפה אלא סומכין על דבריו הראשונים ומהא קשיא נמי דר"י אדר"י ודר"ל אדר"ל דפליגי בהפריש חטאתו ונשתטה ולמאן דמחליף בהא דהפריש חטאתו לא קשיא וכן אמרינן שם:

כמאן דאמר לא נדחית חטאתו מי מקבלה הימנו. השתא מפרש להא דאמר בהפריש חטאתו ואח"כ הורו ב"ד מותר לאכול חלב ולהאי מ"ד דלא נדחית חטאתו ויקריבנה מי הוא מקבלה ממו דהא השתא מחזיקין בהיתר הוא שהורו ב"ד להם שמותר אותו דבר שהפריש זה קרבן עליו ואין מקבלין ממנו דלדידהו חולין בעזרה הוי:

ימתין. אין הכי נמי דהכי קאמרינן שימתין עד שיחזרו בהן ב"ד בהוראתן ואז מקבלין ממנו להקריב אותו חטאת שהפריש בתחילה. א"נ דזה הכל מהשאלה היא אם צריך הוא להמתין עד שיחזרו בהן הב"ד והשתא שייך שפיר אלא דבתריה:

אלא. וקאמר הש"ס דאהא דהפריש חטאתו לא צריכין לאוקמי בימתין אלא דמיירי כשהיה כהן זה שהפריש חטאתו והוא בעצמו עבד והקריב וכיפר דלא נדחית חטאתו בשביל הוראת ב"ד שהורו עכשיו:

היה שמעון בן עזאי. כלומר מיהו בהא דאמרי' לעיל בידע א' מהן שטעו או תלמיד וראוי להורייה כשמעון בן עזאי ועשה אח"כ וחייב הוא בקרבן ולאו כהן הוא ומי מקבלה הימנו הקרבן בזה הוא דצריך להמתין עד שיחזרו בהן ב"ד:

כמאן דאמר לא נדחית חטאתו תולדות הורייה כהורייה. כלומר להאי מ"ד דלא נדחית וביחיד שאכל חלב והפריש חטאתו ואח"כ הורו ב"ד שחלב מותר הא אמרן דמקריב חטאתו אחר שיחזרו בהן ב"ד דלא נדחית מיהו הני מילי ביחיד דתו ליכא למיבעי מידי אבל בציבור אע"ג דאמרינן דלא נדחית החטאת שהופרש בתחילה קודם ההורייה מכל מקום אי אמרי' תולדות הורייה והיינו שנולדה ונתחדשה הורייה אחר שאכלו החלב הוי כהורייה כמו שאכלו מחמת ההורייה א"כ נפקאמינהלענין ב"ד כדלקמן: