פני משה על תלמוד ירושלמי הוריות · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 14

אכל ספק כזית. קס"ד השתא דבין ברישא ובין בסיפא איירי בחד גוונא שהוא ספק אם הוא חלב או שומן והיה חייב עליו אשם תלוי אלא שאין ידוע לו אם ביה"כ אכלו אם קודם יה"כ אכלו וכגון שאכלו בין השמשות של יה"כ והוא ספק אם הוא יום וקודם יה"כ הוא או הוא לילה ויום הכפורים הוא:

ספק כפרה כיפר. כלומר בהא ודאי דכיפר ספק כפרה שלו וא"צ להביא כפרה שהרי ממה נפשך יה"כ מכפר עליו והאי לא איצטריך למיתני אלא משום סיפא נקט לה ולומר דבזה כ"ע לא פליגי כי פליגי בסיפא:

אם ביה"כ אכלו. אבל אם אכלו בין השמשות של מוצאי יה"כ ויש כאן ספק אם ביה"כ אכלו ואם לאחר יה"כ אכלו בהא פליגי:

חברייא אמרין. הכא נמי ספק כפרה הוי וכיפר לו יה"כ וכדמפרשינן לקמיה:

ר' מתנייה. פליג דאין יה"כ מכפר על ספק כפרה אלא על מיני דמים כלומר שהוא חייב באשם תלוי על ספק כפרה שלו ונסתפק לו קודם יום הכפורים או ביום הכיפורים שכל היום מכפר על ספק עבירה אבל הכא מכיון שיש כאן ספק שמא לאחר יה"כ אכלו ולא היה לו ביה"כ ספק כפרה של מיני דמים אינו מכפר עליו:

מתניתא מסייעא לחברייא. דלעולם יה"כ מכפר על ספק כפרה ואפי' על ספק בין השמשות שלאחר יה"כ:

שבת ויה"כ ועשה מלאכה בין השמשות. ברפ"ד דכריתות תנן ספק אכל חלב ספק לא אכל וכו' שבת ויום חול ועשה מלאכה באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן עשה מביא אשם תלוי וקתני התם בסיפא חלב ונותר לפניו וכו' שבת ויה"כ ועשה מלאכה בין השמשות ואינו יודע באיזה מהן עשה רבי אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פטור ומסקינן שם דר' יהושע פוטרו אף מאשם תלוי שאע"פ שבודאי חטא הוא מכל מקום אנן בעינן שידע במה חטא וכיון דכאן לא ידע באיזה מהן חטא פטור אף מאשם תלוי והשתא מדייק לה סייעתא לחברייא מהאי מתני' דאי ס"ד בנזדמן לו ספק חטא דבין השמשות שלאחר יה"כ שאין יה"כ מכפר ואם כן חייב הוא באשם תלוי קשיא דאמאי לא אשמעינן רבותא טפי במתני' דכריתות כגון באוכל בין השמשות שלאחר יה"כ דמביא אשם תלוי כדין ספק אכל ביה"כ או לא דחייב באשם תלוי ומדחזינן דבין ברישא בחיובא דאשם תלוי ובין בסיפא דפטור באשם תלוי לא תני התם אלא בעושה מלאכה ש"מ דבאוכל בין השמשות של יה"כ לא אשכחן כלל אשם תלוי ואפי' בבין השמשות שלאחריו וכדמסיק ואזיל דמה נפשך אם יה"כ הוא דבין השמשות ספק יום ספק לילה ואם יום הוא כיפר עליו דכל היום אפי' עם חשיכה יה"כ מכפר הוא ואם לילה א"כ חול הוא ומותר וסייעתא לחברייא:

והתני ואכל. כלומר דפריך דהא תני הכא בהאי פלוגתא אכל ספק כזית ואין ידוע אם ביה"כ אכלו וכו' דמשמע דבלאו הכי איכא ספיקא דחלב והשתא בסיפא דאכלו בין השמשות שלאחר יה"כ מאי מה נפשך דקאמרת הרי יש ספק שמא חול הוא ולא כיפר עליו יה"כ על ספק חלב שאכל:

אמר ר' יוסי בר בון באכילת היתר. כלומר סיפא דפליגי בה חברייא ורב מתנייה לאו בגונא דרישא מיירי אלא באכילת היתר ואכלו בבין השמשות שלאחר יה"כ וקמ"ל פלוגתייהו דרב מתנייה ס"ל דאין יום הכפורים מכפר על ספק אכילתו ובין השמשות שלאחריו כדקאמר דאין יה"כ מכפר אלא על ספק כפרה של מיני דמים שנתחייב מקודם וחברייא סבירא להו דלעולם פטור הוא מאשם תלוי דמה נפשך אם יוה"כ הוא כיפר ואם חול הוא מותר: