הרי זה יגמור. הב׳׳י בסי' ש"ץ כתב בשם המרדכי הטעם דגדול כבוד הבריות ומשו"ה מותר בין המספר הוא אבל ובין שהמסתפר אבל וכן הוא בירושלמי דמסכת שבת:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 5 · הלכה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בתוך ביתו אסור כו׳. ומיירי בדבר תלוש ומשו"ה מותר חוץ לביתו שאינו ניכר שהוא מלאכתו של אבל וכ"כ הטור סי׳ ש"פ:
שכר יום בין כך כו׳. פרש"י הואיל שבידו לחזור כדאמר נן במסכת ב"ק דף קט"ז פועל חוזר אפילו בחצי היום ומשו"ה אסור בכל ענין:
שכר הקיבולת. שקיבל עליו לזמן פלוני לשמור השדה בסכום כך וכך בין יהיה הרבה או מעט רש"י בפ' מ"ש:
במחובר לקרקע כו׳. לפי שידוע הוא לכל שמלאכתו של אבל הוא ומשו"ה אפי׳ חוץ לביתו אסור אבל בעיר אחרת מותר אפילו במחובר לקרקע לפי שאין שם בני אדם הרואים וכ"מ מסוגיא דמ"ק דף י"ב אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר וכפי׳ התוספות שם דמיירי לענין אבל ולא כפירש"י דשמואל מייר׳ לענין שבת גם הטור בסימן ש"פ כתב כשיטת תוס׳ אבל הרמב"ם השמיע דין זה וכתב הב"י דס"ל כשיטת רש"י דשמואללענין שבת איירי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589