בסכין ובמספרת כו'. נראה הא דקתני הכא ובמספרת היינו תער והכי איתא להדיא בפרק א"מ דף י׳׳ז ובמסכת תענית דף י׳"ג אבל שתכפוהו אביליו זה אחר זה הכביד שערו מקיל בתער ומכבס כסותו במים ומפרש רב חסדא בתער אבל לא במספריים. במים ולא בנתר ולא באהל עכ"ל. ופרש׳׳י מקיל בתער דשקיל פורתא מנייהו ובתער דרך שינוי. והב"י בסימן ש׳׳ן כתב בשם רב האיי להקשות על זה הלא בתער איכא יותר השחתה מבסכין וע"ש שדחק עצמו מאד. אמנם הרמב"ן כתב ליישב קושייתו דהכא במקיל משער ראשו ומסתפר ממנו קצת עסקינן כדאמר בהדיא והדבר ידיע שהחותך מן השיער מקצתו אין דרכו בתער ואי אפשר לגלחו כהוגן אלא בזוג של מספריים משום שהוא שלא כדרך המתגלחין ובשינוי מותר בסכין ובמספורת שהתער כאן בסכין הוא וע"ש בב"י וא"כ משמע להדיא שאינו אסור אלא בזוג של מספריים אבל בתער מותר כמו בסכין וכמ"ש:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת שמחות · פרק 5 · הלכה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a651cedef66514b773b25c542e1c0ebb3943fbe9b9be009c0890b515bf2d589