שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 2 · הלכה 3 · Integer 2

הוי ר' יוחנן דהוא אמר מפני שהוא ממעטו משותיו. — גירסת הגר"א בשנות אליהו: "הוי דר' אלעזר דהוא אמר מפני שהוא ממעטו משותיו" (פי' דאי אמרינן דר"א הוא דאמר מפני שממעטו משותיו ניחא דכהן מותר לבשל דזה אוהב את המבושל והבעלים אסורין להפריש מן המבושל על שאינו מבושל דאין המבושל ראוי לכל כהן אלא לזה שאוהב מבושל בלבד, אבל אי הוה אמרינן דר"א הוא שאמר מפני שממעטו ממדתו קשה למה אמר ר"א שהבעלים אסורין להפריש מן המבושל על שאינו מבושל כיון שלפי מדה הן תורמין א"כ מרויח בזה אלא ש"מ כדאמרן. וע' מה שפירש בזה בשנות אליהו שאינו מובן וכבר תמה על זה בספר ניר, וכפי הנראה זה שסידר את השנות אליהו שמע וטעה).

מתניתא פליגא על ר' יוחנן ואף משאינו מבושל כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא על ר' לעזר ואף משאינו מבושל על המבושל וכ"ש מהמבושל על שאינו מבושל (פי' ואתיא כר' יהודה ומ"מ הוא מתיר לבעלים להפריש מהמבושל על שאינו מבושל ודלא כר' לעזר דאמר שאף לר' יהודה אין הבעלים יכולין להפריש מן המבושל על שאינו מבושל, אבל לר' יוחנן ניחא דאתיא כר' יהודה דרפי"א דלדידיה יכולים הבעלים להפריש מן המבושל המשובח על שאינו מבושל) א"ר אימי לא תני ר' לעזר אף (פי' דגם בברייתא תניא כלשון המשנה "משאינו מבושל על המבושל", אבל מן המבושל על שאינו מבושל אינו מפריש) ר' בון בר כהנא כו'.