פתר לה על כולהן. כתבו תוס' בפרקין דף ס"ד ע"ב בד"ה ובלבד וכו' לכן נ"ל ובלבד שלא תתן לכתחלה מפני שנראה כמערמת להוציאה ולפירוש זה כל הנך דלעיל מוך שבאזנה ושבסנדל אסורין לתת לכתחלה ותימא שלא הביאו הירושלמי הזה וביותר אני תמה אמה שכתב הטור א"ח סימן ש"ג כתב בסה"מ מי שיש לו ריח הפה יכול לצאת בפלפל שבפיו ומסופקני אם יכול ליתנו לכתחלה או לא וכתב הב"י וטעמא משום דמתני' הכי איתא יוצאה אשה בחוטי שער וכו' בפלפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת ומספקא להו אי האי דקתני ובלבד שלא תתן לכתחלה קאי נמי אפלפל או דלמא לא קאי אלא אגרגיר מלח וכל דבר שתתן אבל לא אפלפל וסוגיין מבורר דליכא למ"ד דלא קאי אפלפל ואיך נעלם מהם דברי הש"ס. גם מאי דמשמע מדברי הרמב"ם דאפלפל וגרגר מלח לחוד קאי קשה איך דחה דברי חברייא כולן מפני דברי רבי ינאי ואפשר מפני שרבי ינאי רצה לעשות מעשה כשמעתתיה וכמש"ל סומכין עליו להיתירא דמעשה רב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 6 · הלכה 5 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068