שן תותב' מאי אית לך עוד היא מבהתא וכו'. כתב הר"ן ובירושלמי משמע דשן תותבת היא של עץ ורבנן אסרי בתרווייהו דמתוך שהיא ניכרת בין שאר השיניי' שיילי מינה חברותיה לאחויי להו ומחויא להו אבל של כסף לא מנכרת ולא שיילי מינה ומשום הכי שריא אפילו לרבנן כדאיתא בגמרא ולר' מותרת בכולהו דכיון דמגני' ביה לא אתי לאחויי ע"כ והנה מ"ש דמשמע שהוא של עץ דייק ליה מדקאמר מימור לנגרא והוא חרש עצים אך עיקר פי' אי אפשר לכוין בלשון הירושלמי ונראה שכתב כן לפרש דברי הש"ס בבלי דמשמע דטעמא דרבנן משום דאף מידי דמגניא אתיא לאחויי מדקאמר התם רבי ור"א ורשב"א כולהו ס"ל דכל מידי דמגניא ביה לא אתי לאחויי משמע דרבנן סברי דמיחוי' והכא אמרי' דהיא מתבהתא וכו' ש"מ דאף לרבנן מידי דמגניא לא אתי לאחויי:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 6 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068