שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 12

יאות אמר ר' וכו'. כתב הר"א בפי' למסכת תרומות יאות אר"י דאתיא כר"י ובשוגג הואיל והצריכם הברייתא להמתין עד כדי שיעשה ש"מ כר"י שהיא סבר לי' הך סברא דתנינא הנוטע וכו' מפני שהניית שבת עליו שנהנה משבת וכתיב כי קדש היא לכם מה קדש אסור בהנאה אף מעשה שבת כן ש"מ דר"י אית לי' האי סברא אבל ר"מ ס"ל היא קדש ואין מעשיה קדש ותימא פי' וכי לא ס"ל לר"מ דבמזיד אסור ליהנות ממעשה שבת שהרי קאמר במזיד לא יאכל וע"ק איך קאמ' דטעמי' דר"י משום קדש היא הא מפרש בבבלי בגיטין ובכתובות ובב"ק דטעמי' דר"י דאוסר במזיד משום קנסא דאל"כ אף לאחריני יאסר עולמית אלא ר"י הסנדל' הוא דמפרש לקר' הכי וכדפרישי' לעיל:

במזיד וכו'. פי' דכתיב כי קדש היא כו' וקשה לר"י הסנדלר תיהוי מעשה שבת מותר לכהנים דומיא דקדש דהיינו תרומה שמותרת לכהן ועל תתמה כיון דמצינו דהותרה אצלם עבודה בשבת נתיר נמי דליהנו ממעשה שבת ויש לומר לחומרא מקשינן לאותו קדש שאף הכהנים אסורין כגון חלב ואימורין ובשר עולה ודומיהן:

אין כאן חשד. הר"א פי' במס' תרומות ואין לקנוס שוגג אטו מזיד שהרי לא נטע' בשביעית ואע"ג דקלטה בשביעית וה"ל כאלו נטעה בשביעי' דהא מטעם זה צריך לעקור במזיד אפ"ה אין לקנוס שוגג אטו מזיד דלאו כ"ע ידעי דאינו קולטת פחות מל' יום ומזיד קנסינן ליה הואיל ועבר על דברי חכמים וקשה מנ"ל דבנטע פחות משלשים יום דלא קנסינן דהא עכ"פ חזינן דעבר על דברי חכמים שאמרו שאסור ליטע פחות משלשים ואדרבא ניכר הוא שאינו זהיר בשביעית וכל דבריו דחוקים והאמת יורה דרכו דגם במזיד שרי בנטע פחות מל' יום למ"ד מפני החשד וכן משמע ברמב"ם פ"ג מהלכות שמטה שכתב אף בזמן הזה אין נוטעין פחות מששה שבועות קודם שביעית ודבר זה אסור מפני מראית העין שיאמר הרואה בשביעית נטעו וזה מבואר כמ"ש:

ואתיא כמ"ד מפני החשד. הר"א הגיה במסכת תרומות ואתיא כמ"ד מפני החשד ברם כמ"ד מפני המניין קנסו שוגג אטו מזיד וה"פ מתני' דתני ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר ומשמע כל אימת שנטעה בשביעית אפילו פחות מל' יום לפני שמיני' וע"כ הטעם מפני החשד דאי משום מניין ליכא וקשה אם כן מאי האי דקמסיים וקנסו שוגג אטו מזיד וע"ק הא אף בברייתא תני סתמא ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר ולפי גרסתו צ"ל דטעמא דחשד עיקר ובברייתא קתני ד"א מונין וכו' ומשמ' דד"א הוא עיקר ע"כ נראה הגי' שבתרומות עיקר וכמו שפירשתי: