שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 13

הניחו בארץ וכו'. כתב הר"ן בפירקין ומיהו בירושלמי משמע דכל הני פלוגתא ליתנהו אלא בשסלקן מע"ג הכירה מע"ש ולא החזירן עד חשיכה דגרסינן התם נטלו מבע"י מחזירן מבע"י נטלו משחשיכ' מחזירה משחשיכה נטלו מבע"י וקדש עליו היום ר"ס בר תדאי בשם רב אושעי' אם הניחו אסור לטלטלו א"ר אלעזר בשם ר' אושעי' משרת הייתי את רבי חייא הגדול והיתי מעלה לו חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה וכו' ועלה איבעי להו התם תלאו ביתד מהו הניחו על גבי ספסל מהו ולפי זה דוקא בנטלו מבעוד יום הוא דהחמירו אבל נטלו משחשיכה אפילו הניחו על גבי קרקע מותר להחזירו וכו' ע"ש ומזה כתב הרמ"א בהג"ה בסי' רנ"ג וי"א דכל זה אינו אסור רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום ולא החזירו עד שחשיכה אבל אם לקחו משם משחשיכ' אפי' הניחו על גבי קרקע מותר וכן נוהגין להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה וסומכין עצמם על דברי המקילין וטוב להחמיר והרב"י כתב ודבר פשוט הוא שאין כן דעת התוס' והרא"ש וסיעתם שהרי הם אוסרים להחזיר אפילו מבע"י סמוך לחשכה וכ"ש להחזיר בשסלק משחשיכ' וגם הרמב"ם כתב בהדיא הפך הירושלמי הזה שהרי כתב בפרק ג' כל שמותר להשהותו ע"ג האש כשנוטלין אותו בשבת אסור להחזירו למקומו וכו' והוא שלא הניח הקדירה ע"ג הקרקע ע"כ ולא כתבו טעמו של דבר איך דחו הפוסקים דברי הירושלמי ול"נ פשוט שגירסתם כפי הגירסא שלפנינו שאינן גורסי' אם הניחו וכו' ומילתא באנפי נפשה היא ואיירי בשבת ואיבעיא דנטלו מבע"י וקידש עליו היום לא נפשטה וכן הסוגיא בהרבה מקומות בש"ס זה ואיירי בשלא הניחו ע"ג הארץ נמצא שהירושלמי והבבלי שניהם מודים דאם הניחו ע"ג הארץ אפי' משחשיכה אסור ואפשר דלשון הירושלמי בס"פ במה טומנין גרס להר"ן לפרש כן:

אפילו מכירה שהבלה מועט וכו'. כתב הרב"י סימן ר"ג כתב הרמב"ם בפ"ג מותר להחזיר מכירה לכירה אפילו מכירה שהבלה מועט לכירה שהבלה מרובה אבל לא מכירה לטמינה ולא מטמינ' לכירה וכתב הה"מ שהוא בירושלמי ס"פ במה טומנין ור"י כתב בח"ג וז"ל ובירושלמי כתב שאין מחזירין מכירה לכירה אחרת שאם נטלה מכירה אחת אסור להחזירה לכירה אחרת דהוה כנותן ע"ג הכירה לכתחלה בשבת ע"כ וזה דבר תימא שהאוסר והמתיר שניהם מביאים ראיה מהירושלמי אך האמת שדברי ר"י הם מדברי הירושלמי שבסוגיין ומפרש שמע מינה אסור כמ"ש בפי' הראשון שבקו' אבל הה"מ ראייתו מדס"פ במה טומנין ושם לא נאמרו כלל דברי רבי אמי לכן מפרש דברי רבי זריקן כפי' השני שבקונטרס: