כמה חורש ויהא חייב. וקשה הא תנן מתניתין לקמן בר"פ הבונה החורש כל שהוא וי"ל דמיבעיא ליה כמה כל שהוא ומצינו כיוצא בזה בש"ס והיינו משום דקשיא להו כל שהוא למאי חזי ומפרש כמה כל שהוא ולא ראיתי לשום אחד מהפוסקים שמביא שיעור בחורש אלא כתבו סתמא כל שהוא וי"ל לפי דקאמר בבבלי כל שהוא למאי חזי ומשני משמע דכל שהוא ממש קאמר:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חיטין ע"י שהן חביבות וכו'. הרמב"ם השמיט דין זה ולא הוציא חיטים משאר זרעוני גינה ואפשר דטעמו דסובר דדוקא חיטים מדיות הוא דקאמר שהן חביבות וחייב על שתים וכיון דבמדי דרכן לזרוע שני חיטין ה"ל כמוציא לזריעה דחייב אפי' בכל שהוא ודוחק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068