שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 4

שמונה עשר דבר וכו'. כתב הרמב"ם בפי' המשנה ואמרם אלו מן ההלכות שאמרו ר"ל שהם מן ההלכות שהסכימו עליהן ולא נפל בהן שום מחלוקת וזה מספרם יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ד' בחוץ הרי ח' לא ישב אדם לפני הספר ולא למרחץ ולא לבורסקי ולא לדין ולא לאכול הרי י"ג לא יצא חייט במחטו ולא הלבלר בקולמסו ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר ולא יאכל הזב עם הזבה הרי י"ח אבל הי"ח שגזרו האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני והשות' משקין טמאין והבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ורובו שלש' לוגין מים שאובין הרי חמש והנוגע בספר והידים האוכלין והכלים הרי ח' המניח כלי תחת הצנור וכל המטלטלין מביאין את הטומאה כעובי המרדע הבוצר לגת הוכשר גידולי תרומה תרומה מי שהחשיך בדרך הרי י"ג פת עכו"ם שמנם יינם יחוד בנותיהן שיהא תינוק כותי מטמא בזיבה הרי י"ח וקשה הא אחרינייתא נינהו שרבו עליהן כדמפרש בסוגיין ועוד באותן שגזרו לא תפס לא דרך ש"ס דילן ולא דרך הש"ס בבלי שהרי חשיב פת שמן ויין ובנותיהן כל א' לעצמו ובבלי קחשיב כולהו בחדא וע"ק דקחשיב אוכלים וכלים בחדא דהיינו דווקא לר"מ אבל לר"י בתרתי חשבינן להו וע"ק דקחשיב כלים תחת הצינור כר"מ ולא כר"י דנימוקו עמו וכוותיה פסק בחיבורו פ"ד מה' מקואות ועיין בספר המאור:

והטבול יום. משמע דאף טבול יום מי"ח דבר הוא ובבבלי פריך טב"י דאוריית' ומשני סמי מכאן טב"י דאינו בכלל י"ח דבר ונראה דירושלמי סובר שגזרו על ט"י דרבנן שיפסול תרומה דאורייתא והא דתנן בפי"א דפר' כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים וכו' לאחר ביאתו מותר בכולן י"ל דמתני' לאו דוקא וע"ש בתוספות י"ט: