ששה מהן עלו וכו'. כתב הרמב"ם בפי' המשנה ופעם אחת בקרו לחזקיהו בן גרון ונתקבץ שם קיבוץ גדול מתלמידי ב"ש וב"ה ולא היה באותו הדור מי שהיה ראוי להוראה שלא היה באותו מעמד ונמנו והיו ב"ש מרובין והשם אמר אחרי רבים להטות וקשה הא לפי ברייתא זו לא היה שם רק ששה ומתלמידי ב"ש ואיך כתב שהיו שם כל הראוין להוראה ואין לומר דששה מתלמידי ב"ש עלו והשאר עמדו מלמטן שלא יצאו תלמידי ב"ה ויבטלו המעמד דכי מה תועלת היה ביציאת קצת מתלמידי הלל הלא אין עלינו אחריות כל העומדים חוץ לבית דין אם יחלוקו עליהם וע"ק שהרי ודאי היו עוד תלמידי הלל בעולם שהרי הם היו מרובים מתלמידי ב"ש כדאמרינן ביבמות ואין לומר שאז חזרו מקצת תלמידי ב"ה והודו לדברי ב"ש שהרי במתני' תנן נמנו ורבו ב"ש על ב"ה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068