חגב חי כל שהוא. כתב הרמב"ם פי"ח מה"ש המוציא חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת כתב הה"מ משנה כלשונה ס"פ ר"ע כדברי ת"ק ומפרש בגמ' דלדברי הת"ק דוקא חגב חי טהור אבל טמא אינו בכל שהוא ורבי' כתב המשנה כלשונה ע"כ ועדיין הדבר קשה כיון דבגמ' ביארו דאיירי ת"ק בטהור דוקא לא ה"ל לרבינו לסתום אלא לפרש בטמא כמה והיה נ"ל לומר דרמב"ם סובר דת"ק [אולי צ"ל בחי בין טהור בין טמא] בין חי בין טמא איירי ור"י חולק ואומר דוקא בטמא כל שהוא אבל בטהור אסור דאין משחקין באוכלין וכדמסיק בסמוך אך קשה חדא דבבבלי לא משמע כן ועוד א"כ היה לו לבאר דבטמא אם מת שיעורו כמלא פי כלב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 9 · הלכה 7 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068