ויהא פטור. וקשה הא כשמביאו למקום שחצי הגרוגרת הראשון מונח הרי הוא כאלו הניחו שם ועקירה היתה משעה שעקר רגליו וכיון שבמקום זה נשלם הגרוגרת למה לא יצטרפו וי"ל כיון דלרבי יוסי עקיר' שבפנים לא הוה עקיר' להצטרף עם ההנחה שבמקום חצי גרוגרת השני שהרי היתה הנחה אחרת ביניהם אלא צריכין לומר דעקירת רגליו בפסיעה אחרונה שבסמוך לחצי גרוגרת הראשון היא היתה עקירה א"כ אין לחייב על ההוצאה שמרשות לרשות שהרי לא היתה גרוגרת שלימה ועל המעביר בר"ה אין לחייבו שלא היו ד' אמות וא"ת א"כ לעולם לא מצינו מעביר ד' אמות בר"ה שהרי מיד ה"ל כנח וי"ל כמו שכתבו תוס' דד' אמות בר"ה גמר' גמירא לה ולא ילפינן מינה א"נ בקופץ כדלקמן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068