או ראשון ראשון. כתב הי"מ שיזכיר המקבלים הידועים לו לבד ויזכירם בסדר ראשון ראשון שיאמר הלכה זו אמרה פלוני לפלוני ופלו' לפלו' או יזכירם בסדר אחרון אחרון שיזכיר תחלה מי שלמדה לו ושוב מי שמסרה לרבו כגון שיאמר אמר פלוני משמיה דפלוני עד מי שהוא ראשון לידועים לו עכ"ל וקשה למה דוקא בשאין ידוע לו כל המקבלים מותר לומר ראשון ראשון אי אחרון אחרון הלא גם בידועים לו כולם נמי דינא הכי ומאי קמ"ל הלכך נראה כמו שפירשתי בקונט' עיקר וכן מפורש במס' נזיר בבבלי פ' כה"ג דף נ"ו ש"מ כל שמעתת' דמתאמרה בבי תלתא קדמאו ובתראי אמרינן מציעאי לא אמרי' וזה ברור:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068