שהוא גדול מכלל פיאה וכו'. כתבו תוס' נראה לרשב"א דאחרי' לא שנו כלל גדול במעשר לפי שאינו גדול מפאה אלא מדרבנן אבל כלל גדול דשבת גדול משביעית מדאורייתא וכן של שביעית משל מעשר ע"כ והיינו למ"ד דמעשרות דפירות אילן מדרבנן חוץ דגן תירוש ויצהר וכמ"ש תוס' בפרקין אבל לשיטת הרמב"ם וסייעתו בפ"ב דתרומות ובריש ה' ממעשר שני דמעשרות פירות אילן דאורייתא א"כ הדרא קושיא לדוכתא מ"ט לא תנו במעשר כלל גדול ונ"ל דסובר הרמב"ם דבהא פליגי בר קפרא סובר דמעשרות פירות כל אילנות דאורייתא ופסק כוותיה דהרבה סוגי' בש"ס כוותיה אזלו ואחרים דלא שנו כלל גדול סוברים דמעשרות פירות אילנות דרבנן ובהכי ניחא כל מה שהאריכו תוס' במסכת בכורות דף נ"ד ע"א דפליגי תנאי במילתא:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בין על דבר שמכניסו לקיום. קצת קשה למה לא תני נמי לקיטתו כאחד והוא שנוי תחלה במתני' דפיאה ובבבלי שנינו ואלו לקיטתו כאחד ומכניסו לקיום לא קתני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068