לוחשין לעין ולמעיים ולנחשים ולעקרבים. כתב הכ"מ פי"א מה' עכו"ם דרבי' מפרש דהיינו מי שנשכו עקרב דמותר ללחוש עליו שלא תטרף דעתו ומ"ש דסד"י דאסור שלא להרבות שיחה בטילה ע"כ אבל רש"י פי' ולוחשין על נחשים וכו' בשביל שלא יזיקו ואין בזו משום צידה ודע שראיתי בכ"מ בפ' הנ"ל שהקשה על הרמב"ם דאוסר לקרות פסוק אפי' בלא רקיקה וכ"כ גם בב"י סי' קע"ט וגם אני תמהתי כן בפ' במה אשה דף כ"א ע"א בד"ה אין וכו' ונ"ל דר' יוחנן ורב ור"ח בסנהדרין בהא פליגי דר"י קאמר ובלבד ברקיק' ואמתני' קאי דנקט פסוק כל המחלה כו' כי אני ה' רופאך דמשמע דתרתי בעינן רקיקה ושם אבל רב ור"ח סוברי' דבחד מינייהו סגי נמצא דברי הירושלמי בפרק חלק והבבלי שוים וע"ש וגם להך ברייתא דפ' במה אשה לפי הגירסא אין קורין פסוק על גבי מכה בשם בלא רקיקה איירי:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 3 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068