סימא שתי עיניו. של עבדו כנעני כאחת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יוצא בהן לחירות. ולא אמרי' כיון דיוצא בעין אחת דמי עין יתירא ישלם לו דכל שסימא שתיהן כאחת פטור משתיהן והעבד יוצא בהן לחירות:
זו אחר זו. כיון שכבר יוצא לחירות בראשונה ה"ל ישראל גמור וחייב הרב על השני לשלם לו:
כמאן דאמר. הך ברייתא אתיא כמאן דאמר היוצא בשן ועין אינו צריך גט שחרור וכשסימא את הראשונה כבר יצא מתחת ידו:
ואת אומר משלם לו. השנייה בתמיה הא עדיין עבדו הוא דמעוכב גט שחרור הוא ולמה ישלם לו השנייה:
היוצא בכיפה. שכתב גט שחרור על גבי כיפה והיא כובע של צמר:
ובהרנורק טיאנוס ובתרות של מלכים. הם מיני בגדים שרוקמין אותו במחט ורוקמין עליו אותיות אם ריקם עליהם גט מנין שצריך גט שחרור אחר דהנך לאו כתב בינהו שאינו קבוע אלא מוטל על הבגד ושתי ראשיו תחובין:
מכל מקום. לעולם צריך שישלחנו לחפשי ע"י גט שחרור:
בניו. של זה היוצא בשן ועין או ליוצא ע"י הפקר הנולדים לו עד שלא קיבל גט שחרור מה הן דיניהן כעבד או דלמא כמשוחררים הן מיד או משקיבל אביהן גט שחרור הן נעשין משוחררים למפרע:
ופשיט היוצא בשן ועין בניו עבדים וכו':
לא מסתברא. אלא בהיפך:
היוצא בשן ועין הואיל ושיחררתו התורה. דמפורש בקרא שיוצא בו לחירו' אע"פ שהוא מעוכב גט שחרור בניו בני חורין אבל היוצא משום ייאוש אע"פ שאינו רשאי שעבדו מ"מ איני מפורש בקרא שיוצא לחירות בניו עבדים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 04cc122bcacd3225f018cb64327cf5aa64e3dd33bc35c1ef7dcb7cc316098552