גמרא, והן מתעטפין ויושבין באבלם.
כתב רש"י ז"ל ד"ה אבל, אבל ומנודה חייבים בעטיפה, דכתיב ועל שפם יעטה.
ותימה הא הך קרא במצורע הוא דכתיב, ואבל נפקא לן במועד קטן (דף טו ע"א) מדקאמר הקב"ה ליחזקאל לא תעטה על שפם, משמע דאחר צריך עיטוף, ובמנודה לא מייתי קרא כלל, והוא איבעי' דלא איפשיטא שם, אם מנודה צריך עטיפה, דדלמא מנודה לשמים שאני:
כתב רש"י ז"ל ד"ה אבל, אבל ומנודה חייבים בעטיפה, דכתיב ועל שפם יעטה.
ותימה הא הך קרא במצורע הוא דכתיב, ואבל נפקא לן במועד קטן (דף טו ע"א) מדקאמר הקב"ה ליחזקאל לא תעטה על שפם, משמע דאחר צריך עיטוף, ובמנודה לא מייתי קרא כלל, והוא איבעי' דלא איפשיטא שם, אם מנודה צריך עטיפה, דדלמא מנודה לשמים שאני: