גמרא א"ר ודאשה עדיפא מדאיש כו'. עי' לעיל (ג ב) אידי ואידי באיתתא:
קריאה במקור
רש"ש על סוטה · דף 17a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י (במשנה) ד"ה מאם. וגם בסוף ובאו כו' אינו כותב סוף המקרא כו'. כצ"ל:
רד"ה שבמשנה תורה. דאלה איקרו כדכתיב כו'. נראה דרצה בזה ליישב מדוע ל"א נמי שבת"כ. ונ"ל עוד דבת"כ נאמרו בל"ר על כלל ישראל. משא"כ דבמ"ת נאמרו בל"י. ומה שבחר ביככה כו' הוא דרצה להשוות להקללות הנאמרות בפרשה דהן מכות שבגופה. אולם לקמן בד"ה כולהו הזכיר גם כן שבת"כ ולא עמדתי ע"ד הרחבה:
תד"ה אר"ת (בסופו). שאסר ממון חבירו עליו. כ"נ דצ"ל:
תד"ה מפני. ורקיע לספיר וספיר לכסא דכתיב ואראה והנה אל הרקיע וגו'. כצ"ל והוא ביחזקאל יו"ד. אולם קשה מדוע לא הביאו מהמוקדם (שם א כו) כמו בגמרתנו:
תד"ה לא (בע"ב). תניא ראבש"א רואה אני את דברי ר"א ב"ש מדברי אבא כו'. ק"ל מקדושין (ס"ד לא) ת"ר איזהו מורא כו' ולא מכריעו ופרש"י לא יאמר נראין דברי פלוני. והש"ך בסי' ר"מ סק"ב כתב דאף שלא בפניו אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eef5852a0d75dd56c53a0a9ee01c4d7d00249b1fa9a1a13755711054f2021d12