תד"ה מביא. דת"ק דר"י לא סגי ליה ברביעית. הנוסחא שלפנינו יפה ומתוקנת והיא ג"כ גי' המהרש"א. והגה"ה שבגליון בשם מהרש"ל מגומגמת:
קריאה במקור
רש"ש על סוטה · דף 16b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה מביא (הב'). י"ל ניכר דקאמר ממשותו של דם כו'. וכ' הק"א דאילו היה הכוונה על המראה לבד הל"ל במים דהמראה הוא בתוך המים. אבל על המים משמעו ממשות הדם. ובזה יובן מש"כ רש"י דל"ג במים דהא על המים כתיב בקרא. ששאלני בני הרב כו' מו"ה מתתי' שי' דאולי הכוונה על הכתוב בטהרת הבית דכתיב שם ובמים. וכן בת"כ שנויה דרשה זו על הכתוב בטהרת גוף המצורע:
תד"ה שינה. והכתיב כו' וידק לעפר וכן כו' דק לעפר. ולעד"נ דשם שבא בשמוש למ"ד פירושו שעשאו דק כעפר כמו וימס לבב העם ויהי למים (יהושע ז ה) שתרגמו בו [ווי"א וואססע"ר] :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eef5852a0d75dd56c53a0a9ee01c4d7d00249b1fa9a1a13755711054f2021d12